<h1>או"ז שו"ת סימן תש"מ</h1>
<h2>דף כט:</h2>
תשובה לה"ר אהרן וה"ר יחזקאל זצ"ל. אשתדל בנתינת הגט ובלבד שיביא שטר עדות שעשתה אותו לקבלה שיהא כתוב בכתב כתיקון של רב יהודאי גאון זצ"ל כי זה שטר עדות שהביא עתה מתחילתו ועד סופו לא נכתב כהלכה כי תחילתו נכתב בשני בשבת, וזה טעות הוא וכך היה לו להתחיל זכרון עדות דהאי שטר עדות שכך כתוב איך רבקה בת ר' משה אמרה לנו הוו עלי עדים וכל שטר עדות תקון רבנן לכתוב להתחיל בל' זכרון עדות [כההיא] דס"פ יש נוחלין [קל"ו, ע"א] אלא בדוכרן פתגמא דהוה קדמנא פליגי וכההיא דפ' זה בורר [כ"ט, ע"ב] דמסיק ההיא אודיתא דהוה כתוב בה דוכרן פתגמא כו'. והא דלא כתבינן בשטר כתובה זכרון עדות למדני הגאון מורי אב"י העזרי זצ"ל דמשום שהיא כמעשה ב"ד מה מעשה ב"ד נכתבין ביום ונחתמין בלילה אף כתובה נכתב ביום ונחתמת בלילה וכן כתב בתיקון שטרות של רב יהודאי גאון בפ' השולח גט לאשתו ושולח קידושין לאשתו בלשון זכרון עדות. ועוד שכתב בו ביום ל' לירח סיון ומנה ר"ח ראשון תמוז לסיון ואין נכון לעשות כן כי אע"פ שלפירש"י היה כשר בכך כדתנן [סנהדרין מ', ע"א] זה אומר בשנים בחודש כו' ופי' רש"י זה שאומר בשנים ידע שחודש שעבר היה מלא והיו שני ימים ר"ח ונמנה ראשון לחודש שעבר אעפ"כ אין לעשות כן כמו שהוכיח רבי' אליעזר ממיץ זצ"ל דקשיא ליה האיך נמנה אותו לשעבר הא עבדינן ליה ר"ח בתפילה ובהלל ובקריאת התורה ובברכת המזון, ופי' דאין ר"ח נמנה לשעבר אלא לענין מועדות דווקא אבל לשאר מילי כגון לשטרות ולכתובות להבא נמנה ומניה מנינן כדמוכח בנדרים [ס', ע"ב ע"ש ובר"ן] דפריך משטרות אנדרים ש"מ חד טעמא אית להו וקיימא לן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם והכא כולי עלמא קרו ליה ריש ירחא ואף הנשים נמנעות מלעשות בו מלאכה ביום ראשון ויש לחוש לדבריו כי מכח הלכות הוא בא, ואע"פ שיש להסב הדברי' מ"מ ירא שמים יחוש ויצא ידי חובתו והיה לכתוב בכאן זכרון עדות בשני בשבת בר"ח ראשון של תמוז. ועוד שאין כתוב בו לבריאת עולם שלא הכשיר רבי' יצחק שטר שאין כתוב בו לבריאת עולם אלא דוקא בדיעבד כגון אם נשאת בכתובה שאינו כתוב בו לב"ע שמותר לו לקיימה [כאן חסר בכת"י].
<h2>דף מ.</h2>
תשובה לה"ר אהרן וה"ר יחזקאל זצ"ל. אשתדל בנתינת הגט ובלבד שיביא שטר עדות שעשתה אותו לקבלה שיהא כתוב בכתב כתיקון של רב יהודאי גאון זצ"ל כי זה שטר עדות שהביא עתה מתחילתו ועד סופו לא נכתב כהלכה כי תחילתו נכתב בשני בשבת, וזה טעות הוא וכך היה לו להתחיל זכרון עדות דהאי שטר עדות שכך כתוב איך רבקה בת ר' משה אמרה לנו הוו עלי עדים וכל שטר עדות תקון רבנן לכתוב להתחיל בל' זכרון עדות [כההיא] דס"פ יש נוחלין [קל"ו, ע"א] אלא בדוכרן פתגמא דהוה קדמנא פליגי וכההיא דפ' זה בורר [כ"ט, ע"ב] דמסיק ההיא אודיתא דהוה כתוב בה דוכרן פתגמא כו'. והא דלא כתבינן בשטר כתובה זכרון עדות למדני הגאון מורי אב"י העזרי זצ"ל דמשום שהיא כמעשה ב"ד מה מעשה ב"ד נכתבין ביום ונחתמין בלילה אף כתובה נכתב ביום ונחתמת בלילה וכן כתב בתיקון שטרות של רב יהודאי גאון בפ' השולח גט לאשתו ושולח קידושין לאשתו בלשון זכרון עדות. ועוד שכתב בו ביום ל' לירח סיון ומנה ר"ח ראשון תמוז לסיון ואין נכון לעשות כן כי אע"פ שלפירש"י היה כשר בכך כדתנן [סנהדרין מ', ע"א] זה אומר בשנים בחודש כו' ופי' רש"י זה שאומר בשנים ידע שחודש שעבר היה מלא והיו שני ימים ר"ח ונמנה ראשון לחודש שעבר אעפ"כ אין לעשות כן כמו שהוכיח רבי' אליעזר ממיץ זצ"ל דקשיא ליה האיך נמנה אותו לשעבר הא עבדינן ליה ר"ח בתפילה ובהלל ובקריאת התורה ובברכת המזון, ופי' דאין ר"ח נמנה לשעבר אלא לענין מועדות דווקא אבל לשאר מילי כגון לשטרות ולכתובות להבא נמנה ומניה מנינן כדמוכח בנדרים [ס', ע"ב ע"ש ובר"ן] דפריך משטרות אנדרים ש"מ חד טעמא אית להו וקיימא לן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם והכא כולי עלמא קרו ליה ריש ירחא ואף הנשים נמנעות מלעשות בו מלאכה ביום ראשון ויש לחוש לדבריו כי מכח הלכות הוא בא, ואע"פ שיש להסב הדברי' מ"מ ירא שמים יחוש ויצא ידי חובתו והיה לכתוב בכאן זכרון עדות בשני בשבת בר"ח ראשון של תמוז. ועוד שאין כתוב בו לבריאת עולם שלא הכשיר רבי' יצחק שטר שאין כתוב בו לבריאת עולם אלא דוקא בדיעבד כגון אם נשאת בכתובה שאינו כתוב בו לב"ע שמותר לו לקיימה [כאן חסר בכת"י].
